#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו: המקדיש בעלי מומים לגבי המזבח והקריבם משום כמה לאוים לוקה ואלו הן?	&quot;כל אשר בו מום לא תקריבו&quot; זה <u>המקדיש</u>. </p><p dir='rtl'>&quot;עורת או שבור וכו' לא תקריבו וכו.' <u>בל תשחטו.</u> </p><p dir='rtl'>ואשה לא תתנו' אלו אשים דהינו <u>מקטיר.</u> </p><p dir='rtl'>'מהם' דהינו <u>מקצתו.</u> [מכאן קשה לאביי שסבר שאין לוקים משום מעלה מקצת דאין לוקין על לאו שבכללות אלא ש&quot;מ שלוקים כרבא.]</p><p dir='rtl'>'על המזבח' הינו <u>זריקה.</u> (ולל&quot;ק לפ' רגמ&quot;ה נלמד מ&quot;מעוך וכתות וכו' לא תקריבו לה'&quot;). </p><p dir='rtl'>ר' יוסי בר' יהודה אומר אף משום קבלת הדם דכתיב &quot;ומיד בן נכר לא תקריבו&quot; זו היא <u>קבלת הדם</u>, ות&quot;ק לומד מכאן שגוי אסור בכל מום במזבח של ישראל אף שבבמה שלו אינו אסור אלא במחוסר אבר.	תמורה ו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו: האם מותר להקדיש בעל מום לשעיר המשתלח ומנין והיכן זה נפק&quot;מ?	אסור דכתיב &quot;עורת או שבור וכו' על המזבח <u>לה.</u>&quot; וכיון ש'אשה' להוציא 'לה.' לרבות. </p><p dir='rtl'>בסתמא ודאי דבעינן ראוי לפנים בהגרלה, וכאן זה נפק&quot;מ אליבא דר&quot;ש&nbsp;&nbsp;שסובר שאם מת אחד מביא בלי הגרלה, או שהומם בו ביום וחיללו על חבירו.	תמורה ו:		
